החלטה בתיק ת"א 2998-05-11

בפניי בקשה מטעם התובע למנות מומחים רפואיים בשלושה תחומים נפרדים, וזאת בהמשך לבקשה קודמת בה נתבקש מינוי מומחים בחמישה תחומים נפרדים ולאחר ששני מומחים שמונו מטעם ביהמ"ש הגישו חוות דעתם.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 2.5.11 הגיש התובע נגד הנתבעת את התביעה שבנדון. מדובר בתביעת נזקי גוף לפי חוק פלת"ד בגין תאונת דרכים מיום 9.5.09.

ביחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחים רפואיים בחמישה תחומי רפואה נפרדים שונים: אורתופדיה, א.א.ג, פסיכיאטריה, רפואה פנימית (ריאות) ונוירולוגיה (להלן - " בקשת המינוי המקורית").

ביום 23.8.11 הגישה הנתבעת כתב הגנתה. בכתב ההגנה הועלו טענות בעיקר במישור הנזק.

ביחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת תגובה על בקשת המינוי המקורית. בתגובתה זו הסכימה הנתבעת למינוי מומחה בתחום האורטופדיה והתנגדה לשאר המינויים שנתבקשו.

ביום 4.9.11 החליט כב' השופט אבי פורג למנות שני מומחים רפואיים, ד"ר מריו אייכנבלט בתחום האורטופדיה וד"ר דניאל גוטליב בתחום הנוירולוגיה, תוך שהנחה את המומחה שמונה (לא ברור מלשון ההחלטה אם הכוונה לשני המומחים שמונו בהחלטה או רק למומחה שמונה בתחום הנוירולוגיה, שההנחיה נרשמה לאחר רישום החלטת מינויו) לחוות דעתו באשר לצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי א.א.ג ופסיכיאטריה. יצוין כי החלטה זו לא כוללת נימוקים לגבי המינויים הנ"ל עליהם הוחלט. עוד יצוין, כי בסעיף 9 להחלטה נרשם כך: "הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, רשאי כל צד לבקש את ביטולה או שינויה, בבקשה בכתב שתוגש תוך 30 יום".

לתיק הוגשה חוות דעת מיום 29.11.11 של המומחה בתחום האורטופדיה, שקבע כי לנפגע נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10% וכן תקופת אי-כושר מסיבה אורטופדית מיום 9.5.09 למשך 4 חודשים.

לתיק הוגשה גם חוות דעת מיום 27.11.11 של המומחה בתחום הנוירולוגיה, שקבע כי לנפגע אין נכות נוירולוגית צמיתה. המומחה הזה התייחס לבקשת ביהמ"ש בהחלטת המינוי הנ"ל לחיווי דעה בשאלת הצורך למנות מומחים בתחומי רפואה נוספים, וחיווה דעתו כי אינו ממליץ על מינוי מומחה בתחום א.א.ג וכי כן ממליץ על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

ביום 25.1.12 הגיש התובע "בקשה חוזרת למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום א.א.ג".

ביום 25.1.12 החליט כב' השופט אבי פורג, לגבי הבקשה הנ"ל מיום 25.1.12, כך: "לתגובת הנתבעת עד ליום 15.2.12".

ביום 10.2.12 הגיש התובע "בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית - ריאות" (להלן ייכונו שתי בקשותיו האחרונות של התובע - " בקשות המינוי שבנדון").

ביום 12.2.12 החליט כב' השופט אבי פורג כי על הנתבעת להגיב על בקשות המינוי שבנדון עד ליום 5.3.12, וכן הורה בנסיבות על ביטול דיון שהיה קבוע בפניו ביום 22.2.12.

ביום 29.2.12 הגישה הנתבעת תגובה על בקשות המינוי שבנדון, תגובה בה התנגדה לבקשות המינוי שבנדון.

ביום 12.3.12 הגיש התובע תשובה על תגובת הנתבעת הנ"ל מיום 29.2.12, בה חזר על עמדתו בבקשות המינוי שבנדון.

לאחרונה ובמסגרת שינוי סדרי עבודה בתיקי פלת"ד בבימ"ש זה, עבר הטיפול בתיק זה אליי.

דיון ומסקנות

אקדים התייחסות לעניין כללי/מקדמי.

הנתבעת מעלה בחצי-פה טענה לפיה יש בתוכן החלטת המינוי הנ"ל מיום 4.9.11 כדי לחסום על הסף את בקשות המינוי שבנדון. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, בהחלטה הנ"ל נכתב כאמור שהיא החלטה שניתנת "בהעדר הצדדים" ולכן כל צד רשאי לבקש לבטלה. אמנם ניתן לטעון כי לא מדובר בהחלטה בהעדר צדדים (שכן ההחלטה ניתנה לאחר עיון בטענות שני הצדדים ועפ"י תקנות המומחים, ולא קיימת חובה בדין לקיים דיון פרונטאלי בבקשת מינוי), אך נראה שביהמ"ש ביקש להותיר פתח בידי הצדדים לבקש לבטל או לשנות את החלטתו, ולמצער קיים ספק בכך, ספק שבנסיבות ראוי שיפעל לטובת הנפגע התובע, לאור נפקותה הקשה של חסימה על הסף של בקשת מינוי מבחינת הנפגע; שנית, ההחלטה הנ"ל מיום 4.9.11 לא מתייחסת כלל למינוי שנתבקש בתחום הרפואה הפנימית (ריאות), ומאחר שכך ומאחר שההחלטה הנ"ל גם לא כוללת נימוקים למינויים עליהם הוחלט, נראה לי שלא יהיה זה ראוי ומידתי לחסום על הסף את בקשת התובע למנות מומחה גם בתחום זה.